סקירות אחרונות שפורסמו

תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית הגיאוגרפית

מחבר: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
מזמין: ראשי תוכנית החלוץ החינוכי מטעם המכון הדמוקרטי

תקציר

בסקירת מידע זו מוצגות ומנותחות מגוון תוכניות להצמחת מנהיגות מורים ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריות החברתית והגיאוגרפית בבריטניה, בארצות הברית, בקנדה ובישראל. בסקירה מפורטים מבני התוכניות, מאפייניהן, הפרקטיקות הנהוגות בהן, מגבלותיהן והישגיהן.

התוכניות לפיתוח מנהיגות מורים ויזמות של מורים בהוראה פונות לקהלי היעד האלה:

  • מורים בשנים הראשונות להוראה;
  • מורים מובילים (teachers Master);
  • מורים בדרגי ביניים;
  • רכזים (רכזי מקצוע, רכזי פדגוגיה, רכזי שכבה, רכזי בטיחות, רכזי למידה והערכה);
  • סגני מנהלים.

כדי להתמודד באופן מיטבי עם המושגים: "פריפריה גיאוגרפית" ו"פריפריה חברתית", שכידוע

בישראל הוטבעו, הורכבו והוגדרו מתוך הישענות על היבטים היסטוריים, חברתיים, כלכליים, פוליטיים ומדיניים-אסטרטגיים, נכללו בסקירה תוכניות שפנו לקהילות של מיעוטים אתניים, אוכלוסיות מוחלשות מרקע חברתי-כלכלי נמוך ובתי ספר הממוקמים באזורים מבודדים גיאוגרפית.

משך הזמן של התוכניות להצמחת מנהיגות ויזמות של מורים בבתי ספר בפריפריה החברתית

ובפריפריה הגיאוגרפית נע בין שבוע לשנתיים. התוכניות עוקבות אחר בוגריהן ומלוות אותם במשך החודשים או השנים הראשונות שלאחר ההצבה בבתי הספר. לאורך התוכניות המורים ממשיכים לעבוד באופן שוטף בבתי הספר ולייחד יום באמצע השבוע ו\או בסופי השבוע לתוכנית) בנוסף למפגשים מקוונים, סדנאות, כנסים, השתלמויות וסיורים(. במהלך התוכניות המורים ממשיכים לקבל את שכרם המלא ואף זוכים למלגות, להחזרים ולתגמולים נוספים, במקרה צורך. לרוב מנהלי בתי הספר שבהם עובדים המורים המשתתפים בתוכניות מחויבים לשחרר אותם מהוראה בימים של התוכנית, והתוכנית מסייעת לבתי הספר לספק ממלאי מקום ראויים.

נמצא שרוב המורים, הרכזים וסגני המנהלים שהשתתפו בתוכניות של פיתוח מנהיגות ו\או יזמות של מורים דיווחו על שיפור בכישורי מנהיגותם, על יכולתם להניע תהליכים, לעבוד בצוות ולחשוב באופן יצירתי. ברם, נמצאו קשיים ומגבלות בשל קשיי התמודדות מול אוכלוסיות מוחלשות, חילוקי דעות בנוגע לניהול התוכניות, מחסור במשאבים ואף קשיים כלכליים שהובילו לסגירתן של מקצת התוכניות. חשוב להדגיש שחלק מהתוכניות שנסגרו יצרו תשתית לפיתוח תוכניות המשך חלופיות, וכן הן היו השראה עבורן.

קישור לקובץ הסקירה

 

קליטה וליווי של מורי קריירה שנייה בבתי ספר במקצועות ה- STEM

מחברים: ד"ר ברק בר-זוהר וד"ר ליאת יוספסברג בן יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ' דיצה משכית
מזמין: נחום חופרי, מנהל תוכנית מהיי-טק להוראה במכון מופ"ת

תקציר:

סקירת מידע זו מציגה את תהליכי הקליטה והליווי של מורי קריירה שנייה בחטיבות ביניים ובתיכונים במקצועות המדעים והמתמטיקה, מנתחת אותם באופן ביקורתי ומתמקדת בגורמים המקדמים ובגורמים המעכבים את הצלחת כניסתם לתפקיד של מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה. בנוסף, בסקירה מפורטים המאפיינים של מוסבים להוראה כקריירה שנייה תוך השוואתם למורי קריירה ראשונה, וכן נידונה השפעת האקלים הבית ספרי על המוסבים, על תפקיד הנהלת בית הספר בתהליכי הקליטה והליווי, על תהליך החונכות ובעלי התפקידים המלווים את המוסבים, על מסלולי ההשתלבות בבתי הספר השונים, על מגוון פעילויות הלמידה המקצועית המוצעות למורים אלה, על תהליכי ההערכה שהם עוברים ועל פיתוח זהותם המקצועית כמורים.

מסקירת מידע זו עולה שכדי לקדם את הצלחת מורי הקריירה השנייה בכניסה להוראה יש להציע תוכנית חונכות שמותאמת למאפייניהם הייחודים, לדוגמה תוכנית המתבססת על מודל הרשת אשר מציע רשת תמיכה רחבה הכוללת את בעלי התפקידים האלה: מורים-חונכים, מורים-עמיתים, רכזי מקצוע, יועצים חינוכיים, מנהלי בתי ספר. בנוסף, תהליך החונכות צריך להיות מגובה בתהליכי הערכה אפקטיביים המותאמים למורים מוסבים להוראה במקצועות המדעים והמתמטיקה. תהליכי הערכה אלה עשויים לסייע למורים להתגבר על ההלם הראשוני, להתוודע לאקלים הבית ספרי, להשתלב בחדר המורים, להכיר עמיתים חדשים, להתאים את עצמם למעבר החד מהמקצוע הקודם להוראה בכיתה ולפתח את זהותם המקצועית.

כמו כן, נמצא שמנהלי בתי הספר צריכים להיות מעורבים ככל האפשר בתהליכי הקליטה והליווי של מורי הקריירה השנייה ולטפח סגל מורים-חונכים המוכשרים לקלוט את מורי מקצועות המדעים והמתמטיקה וללוות אותם. זאת ועודף בשנתיים הראשונות להוראתם מומלץ שלא להעמיס על מורי הקריירה השנייה בשעות הוראה, בפעילויות בית ספריות נוספות או במינוי לתפקיד מחנכים, וכן מומלץ לייחד זמן לפיתוחם המקצועי של המורים באמצעות תוכניות חונכות ייחודיות המתאימות למורי קריירה שנייה בכלל ולמורי מקצועות המדעים והמתמטיקה בפרט.

קישור לקובץ הסקירה

למידה מתמשכת לאורך החיים - (Lifelong learning)

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: פרופ' נירית רייכל
מזמין: פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים

תקציר:

טשטוש הגבולות המסורתיים בין מרחבי למידה ופנאי, בין מרחבים ציבוריים ופרטיים, בין מסגרות למידה פורמליות ובלתי פורמליות, בין יצרני ידע וצרכנים, לצד השינויים המתמידים המאפיינים את עידן המידע והתקשוב, הובילו לדעיכתו של מודל הלמידה המסורתי. מודל זה אינו משרת עוד את תהליכי הלמידה העכשוויים, הנמשכים לאורך החיים והחורגים ממסגרת שנות הלימוד בבתי ספר ובמוסדות לימוד אחרים. המושג "למידה מתמשכת לאורך החיים" ((Learning Lifelong מבטא תפיסה חדשה, הרואה את הלמידה כתהליך מתפתח לאורך כל שנות החיים, משלב הינקות ועד לחינוך מבוגרים ואזרחים ותיקים. במסגרת תהליך זה נרכשים ידע, מיומנויות חדשות, השכלה רחבה וכלים לפיתוח אישי ומקצועי, לעידוד אזרחות פעילה והכלה חברתית ולסיוע בהשתלבות בשוק התעסוקה במאה ה-21 . סקירת מחקר זו מתמקדת בהגדרות מושג הלמידה המתמשכת לאורך החיים, בסוגיות התאורטיות הנוגעות ללמידה מתמשכת לאורך החיים ובביטויים השונים של תפיסה זו בתחום החינוך וההכשרה המקצועית, הכישורים הנדרשים, מנגנוני הטמעת למידה לאורך החיים ברמה מקומית, ברמה ממשלתית וברמה בין-לאומית והשינויים הנדרשים בפרדיגמות החינוך כדי להטמיע תפיסה זו. 

קישור לקובץ הסקירה

שותפות בין צוות חינוכי להורים

מחבר: פרופ' דניאל שפרלינג
ייעוץ אקדמי: פרופ' אודרי רקח-אדי
מזמין: ד"ר ענת כורם, ראש מרכז מהות ופרופ' יצחק גילת, ראש רשות המחקר, מכללת לוינסקי לחינוך

תקציר:

נושא סקירה זו הוא השותפות שבין צוות חינוכי להורים. הסקירה כוללת: רקע להתפתחות הנושא, תיאור מדיניות הקשורה לנושא, דיון במישורי התרומה האפשריים שיש לשותפות כזאת, הסברים תאורטיים למושגים רלוונטיים בתחום ופניות לגורמים השונים שבהם תלויה שותפות של צוות חינוכי והורים. בהמשך הסקירה מוצגים מחקרים הסוקרים עמדות ותפיסות של פרחי הוראה ומורים, מצד אחד, ושל הורים לתלמידים במערכת החינוך, מצד אחר, בנוגע לשותפות האמורה.

חלק חשוב ומקורי בסקירה מוקדש לשאלות: האם נושא השותפות של צוות חינוכי והורים נדון בתוכניות להכשרת מורים, ואם כן, באיזו מידה? ומהם החסמים המעכבים את הכללת הנושא הזה בתוכניות ההכשרה השונות. הסקירה מספקת תובנות חשובות להבהרת נושא זה, המשקפות פער בין התרומה האפשרית של שותפות בין צוות חינוכי להורים והיעדרה של הכשרה מספקת בנושא וכן הצגת התפיסות המורכבות של הצדדים השותפים בשותפות זו.

קישור לקובץ הסקירה

קליטת תלמידים פליטים במערכות חינוך ברחבי העולם: ניתוח מדיניות החינוך בטורקיה, בגרמניה, בקנדה ובארצות הברית

מחברות: ד"ר עמליה רן וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
ייעוץ אקדמי: ד"ר סבטלנה צ'אצ'אשווילי בולוטין
מזמין: פרופ' ח‘אלד עראר, נשיא מכללת אלקאסמי

תקציר:

סקירת מחקר זו מתמקדת במדיניות החינוך לקליטת תלמידים פליטים בארבע מדינות נבחרות: טורקיה, גרמניה, קנדה וארצות הברית. ההשערה הרווחת היא כי כעשרה מיליון ילדים שהוכרו כפליטים ברחבי העולם נעקרו ממדינתם שלא מרצונם בשל אלימות או עימותים וסכסוכים פוליטיים. ילדים פליטים ומבקשי מקלט חווים רדיפות, אלימות, מצב מלחמה, אובדן משפחה וטראומה המשפיעים על רווחתם. בנוסף עליהם להתמודד עם חבלי קליטה במדינה שאליה היגרו: תנאי מחייה ומגורים דלים, קשיים כלכליים, היעדר תמיכה של רשתות חברתיות ועוינות מצד האוכלוסייה המקומית כלפי זרים.
בסביבת בית הספר הם מתמודדים עם היעדר קשרים עם חברים לכיתה, ומערכות יחסים שליליות עם מורים יכולות לתרום לתחושת בידוד או לדחייה חברתית, לעורר קשיים התנהגותיים, רגשיים וחברתיים ולהגדיל את סיכויי הנשירה מבית ספר. בהיעדר נתונים מדויקים ומידע בנוגע לגיל הילדים, לארץ מוצאם, למגדר שלהם ולשאלה האם ההגירה שלהם הייתה מרצון או מנסיבות שאינן רצוניות, לרוב מקבלי החלטות, בבואם לקבוע מדיניות חינוכית, נשענים על הערכות כלליות אשר למספר הילדים הפליטים. מדיניות חינוכית מיטבית לקליטת תלמידים פליטים אמורה לקדם ערכי הבנה, כבוד ודיאלוג בין קבוצות תרבותיות שונות בשאיפה להכלה, זאת באמצעות הכשרת מורים בנושא זה, קידום תוכניות התערבות בית ספריות בנושא קבלת האחר והכנסת הנושא לספרי לימוד. אולם כפי שעולה מסקירה זו, מערכות החינוך הקולטות תלמידים פליטים מתמודדות עם אתגרים כלכליים, חברתיים, אקדמיים וממסדיים רבים ולרוב אינן מצליחות לעמוד ביעדים אלו.
מוסדות חינוך הקולטים תלמידים פליטים זוכים לתקצוב פדרלי, ארצי ומקומי כדי לתמוך באוכלוסייה זו, אך לרוב תקצוב זה מותנה בדרישות "מלמעלה" מטעם מקבלי ההחלטות, ואין בידי המוסדות גמישות מספקת כדי להקצות אותו למשימות בהתאם לצורכי המוסד הלימודי. היעדר כיתות לימוד, מבנים וכוח הוראה מקשים על שילוב מוצלח של תלמידים פליטים לצד תלמידים מקומיים. אתגר מרכזי נוסף קשור למעורבות הורי התלמידים הפליטים בבית הספר. מחסומי שפה וחוסר היכרות עם המערכת עומדים לרועץ בכל הקשור לקשר בין הורים ומורים, ובין הורים ובית הספר. קידום מדיניות חינוכית מיטבית לקליטת תלמידים פליטים תלויה במתן תמיכה חברתית ורגשית לתלמידים פליטים, מצד אחד, ובצורך בתוכניות התערבות לקידום אמפתיה כלפי האחר, שונות ורב-תרבותיות בקרב
קהילת בית הספר הקולטת, מצד אחר.

קישור לקובץ הסקירה

מדיניות בנושא זכאות לשירותי חינוך מיוחד

מחברים: ד"ר דניאל שפרלינג, פרופ' שונית רייטר וד"ר ליאת יוספסברג בן-יהושע
מזמין: לשכת המדען הראשי, משרד החינוך

תקציר:

סקירה זו דנה במדיניות הכלה של תלמידים עם צורכי חינוך מיוחדים ושילובם במערכת החינוך בעשר מדינות: אנגליה, שוודיה, ארצות הברית (אורגון, קליפורניה, ניו יורק), ספרד, פורטוגל, גרמניה, קנדה (אונטריו), אוסטרליה. הסקירה מפרטת את הקריטריונים לזכאות לחינוך מיוחד, את קטגוריות המוגבלויות והלקויות המזכות תלמידים בשירותי חינוך מיוחד, את התהליך לקביעת הצורך בתוכנית חינוך אישי לתלמידים עם מוגבלויות ועם לקויות ואת הגורמים המעורבים בתהליך זה. הסקירה מסתיימת בכמה תובנות שעולות ממצאי הניתוח המשווה, תובנות אלה מתייחסות לקריטריונים של קביעת הזכאות לשירותי חינוך מיוחד ולתהליך קבלת הזכאות, למקומם של הילדים עם צורכי החינוך המיוחד והוריהם בתהליך, לאחריותם של המנהלים והמורים המפנים לחינוך המיוחד, לסוגיות של הכשרת מורים בתחום חינוך מיוחד, לבחינת האפקטיביות של מדיניות הכלה ושל מנגנוני הבקרה והתקצוב, להקשר החברתי שבו מתעוררת שאלת השילוב של ילדים עם צורכי חינוך מיוחד וליכולת ללמוד ממערכות חינוך אחרות בהקשר לנושא הזה.

קישור לקובץ הסקירה

למידה חברתית רגשית: מיפוי מושגי, בסיס תיאורטי ואמפירי

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: יזמה למחקר יישומי בחינוך

תקציר:

סקירה זו מציעה מיפוי מושגי, תיאורטי ואמפירי של תחום הלמידה החברתית רגשית (SEL). לאחר הצגת מספר הגדרות לתחום נדון הקשר בין תחום זה לבין מושגים קרובים כמו פסיכולוגיה חיובית, חינוך לאופי, מוטיבציה ומיומנויות המאה ה-21 .בהמשך מובאות מספר הצעות בספרות הקוראות לשלב בין מושגים שונים לכדי הגדרות אינטגרטיביות שבהן למידה חברתית רגשית מהווה רכיב חשוב.
הסקירה מתארת כמה מסגרות תיאורטיות של למידה חברתית רגשית ומציגה שישה מודלים להטמעת התחום, המקובלים בספרות. כן היא דנה בקשרי הגומלין שבין הלמידה החברתית למיומנויות חברתיות רגשיות של עובדי הוראה, למסוגלות עצמיות של תלמידים ולאקלים בית ספרי.
בחלק האחרון של הסקירה, נדונה תרומתו של התחום לרווחה האישית של תלמידים, לקידום התנהגותם המיטיבה ולהפחתת התנהגותם השלילית, להצלחתם בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו, ליחסיהם הבין-אישיים ולתפקודם בחברה. הדיון נשען על סקירות מחקרים או מטא-אנליזות הבוחנות מספר מישורי השפעה במקביל ועל מחקרים, המתמקדים בהיבטים מסוימים של תרומה.
דיון בממצאי הסקירה מצביע על יתרונותיה הרבים של למידה חברתית רגשית ועל חשיבותה לצד הפדגוגיה הקוגניטיבית. ממצאים אלה מבטאים תפיסה הרואה במעשה החינוכי תהליך מתמשך של עיצוב דמותו הערכית והאזרחית של התלמיד והכנתו למאה ה-21 תוך הבניית תפקיד מרכזי שיש לסביבות הלמידה של דור העתיד. 

קישור לקובץ הסקירה

התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות ורגשיות החינוך במערכת

והטמעתן (Social emotional learning; SEL)

מחבר: ד"ר עמליה רן
מזמין: וועדת המומחים בנושא טיפוח מיומנויות רגשיות חברתיות במערכת החינוך היזמה למחקר יישומי בחינוך האקדמיה הישראלית למדעים

תקציר:

סקירה זו מתמקדת בתוכניות לקידום למידה חברתית רגשית ) ;Learning Emotional Social )SEL 1
ובתוכניות התערבות לפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים והטמעתן במערכות החינוך
בישראל ובעולם בשלוש רמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר, וברמה מערכתית
(מחוזית וארצית).
ניתן לסווג תוכניות SEL לתוכניות כלל בית ספריות המקדמות למידה חברתית ורגשית ולתוכניות התערבות ייעודיות לאוכלוסיות תלמידים בסיכון ובתחומי דעת מסוימים (חרדת מבחנים, כישורים במתמטיקה( וכן לתוכניות לאחר שעות הלימודים בהן לא נעסוק בסקירה זו. הסקירה עוסקת בגורמים המשפיעים על אפקטיביות של תוכניות לקידום מיומנויות חברתיות ורגשיות ובשאלה האם מדובר בהשפעה הדדית של תוכניות ה-SEL על פיתוח מיומנויות חברתיות ורגשיות ולהפך: האם בתי ספר המקדמים מיומנויות חברתיות ורגשיות מטמיעים באפקטיביות רבה יותר תוכניות SEL .לבסוף, אנו בוחנים את המדיניות החינוכית ברמה עירונית, אזורית וארצית להטמעת למידה חברתית ורגשית ובשאלת האפקטיביות והתועלת של מדיניות שכזו. לשם ניתוח מעמיק של שאלות אלו נבחרו מספר תוכניות כחקר מקרים ייצוגיים, אשר יסקרו בפרוטרוט לאור מחקרים שהתמקדו בהן. התוכניות שנבחרו הן: תוכנית PATHS ,RULER ,SEAL ,תוכנית "כישורי חיים", תוכנית Think & Stop ,תוכנית Choices Making ,וכן תוכניות SEL
המתמקדות בפיתוח כישורים בתחום מסוים. הקריטריונים לבחירת תוכניות אלו היו:

  • תוכניות מבוססות מחקר, הפועלות לפי עקרונות SAFE שיפורטו להלן;
  • תוכניות אשר נבחנו לאורך מספר שנים בקרב אוכלוסיות שונות נרחבות ובבתי ספר
    שונים ;
  • תוכניות אשר ממצאים מחקריים מאששים את האפקטיביות שלהן או את תרומתן
    לקידום למידה חברתית ורגשית;
  • תוכניות מבוססות מחקרית, אשר כללו השוואה מול קבוצות ביקורת.

מהספרות המקצועית עולה כי לתוכניות התערבות ללמידה חברתית ורגשית יתרונות רבים עבור תלמידים בכל הרמות (גן-יב'), עבור צוותים בית ספריים ועבור המוסד האקדמי. מרבית התוכניות אכן מובילות להישגים חיוביים בפיתוח כישורים חברתיים ורגשיים, ומוכיחות שלמידה חברתית ורגשית מצמצמת התנהגויות בסיכון ומשפרות הישגים לימודיים בכל שכבות הגיל ובקרב אוכלוסיות שונות. יחד עם זאת, ישנם אתגרים רבים הטמונים בהטמעת התוכניות הללו, שראוי כי מקבלי החלטות יתייחסו אליהם בכובד ראש, כגון העדר מחקרי אורך על אפקטיביות התוכניות לאחר שלוש שנים מיום הקידום ואילך, תוצאות מעורבות בנוגע להצלחת תוכניות
שעברו מהקשר תרבותי אחד למשנהו, והעדר אחידות בהקשר למדדים, כלי הערכה ואיסוף נתונים.

קישור לקובץ הסקירה

תוכניות להכשרת מורים בעולם

מחבר: ד"ר דניאל שפרלינג
מזמין: וועדה לבחינת מבנה ומתווה ההכשרה להוראה במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, האגף האקדמי, המועצה להשכלה גבוהה

תקציר:

סקירה זו מבקשת לתאר מודלים שונים להכשרת מורים בעולם. הסקירה פותחת ברקע כללי על אודות תוכניות להכשרת מורים בעולם ובישראל תוך הצגת הגישות התאורטיות להבנתן. בהמשך הסקירה מפרטת ומדגימה תוכניות שונות להכשרת מורים מסורתית וחלופית בארצות הברית, בפינלנד, בסינגפור, באנגליה, בקנדה, בהולנד ובניו זילנד. בחלק האחרון של הסקירה, נערך דיון וסיכום של הממצאים שעלו במבט ההשוואתי תוך התייחסות להיבטים שונים. בין היבטים אלה נכללו התייחסויות למקומה של ההכשרה המעשית בתוכניות ההכשרה, לסגל ההכשרה, להיקפן ולחוזקן התאורטי של התוכניות, למידת הרפלקציה שניכרת בהן ולתפיסות שמנחות ומבנות את הנעשה בהן. כן נדונים השפעת סטנדרטים להגדרת מקצוע ההוראה במדינות השונות על התוכניות להכשרה, תנאי הקבלה לתוכניות והאחריות על תהליך הקבלה אליהן, למידת הריכוזיות או הביזוריות המשתקפת בהן ולהתאמתן התרבותית. ההשוואה המוצעת בסקירה לצד תשומת הלב לרכיבים השונים שלאורם היא נעשית עשויה לשמש מצפן לכינונה של תוכנית הכשרה רצויה במטרה לקדם את דמותם של המורים הראויים ולטפחם.

קישור לקובץ הסקירה

רשימת הסקירות המלאה

 


להלן אוסף של מודלים מוצלחים, שעלו במגוון רחב של נושאים הקשורים לחינוך ולהוראה אשר נדונו בסקירות 
מודלים מוצלחים בחינוך ובהוראה