גיליון 69

פיתוח מקצועי של מורים בנושא עבודה שיתופית עם הורים לתלמידים עם מוגבלות

השכנים שלי ואני | מאיה זמר הכביסה מספרת סיפור משפחתי שלם. אחיות, אחים, קודש וחול. תמיד מעניין ומרגש.
משרד החינוך אומנם מטיל על המורים את האחריות לקידום העבודה השיתופית עם ההורים, אך אלה לעיתים קרובות מרגישים שלא הוכשרו בנושא, ושאין להם מיומנויות ליצירה ולניהול של עבודה זאת. הקושי גדול יותר כשמדובר בעבודה עם הורים לתלמידים עם מוגבלות. בין מורים לבין הורים לתלמידים עם מוגבלות מתקיים קשר ייחודי ושונה מהקשר שבין מורים לבין הורים לתלמידים ללא מוגבלות. מספרות המחקר עולה כי עבודה שיתופית עם הורים בכל הנוגע לשירותי חינוך מיוחד, מיטיבה עם הטיפול בתלמידים הללו ועם למידתם ותורמת לקידומה.

הספרות המחקרית מצביעה על חשיבות העבודה השיתופית בין מורים להורים. עבודה זאת מקדמת את התפתחותו הבריאה של התלמיד, ויש לה השלכות על המוטיבציה שלו ללמידה, על התקדמותו הלימודית ועל הסתגלותו החברתית והרגשית (Lusse et al., 2019). בשל חשיבות הנושא שם משרד החינוך על סדר היום החינוכי את העבודה השיתופית עם הורים. הוא דורש מהמורים למסד דרכי הידברות עם הורים, לשתף אותם בקבלת החלטות וליזום פעולות לקיום דיאלוג איתם (ריטבו ואח', 2018). העבודה עם הורים היא חלק משמעותי מעבודתו של המורה, אך במקביל, עבודה זאת היא גם אחד הגורמים הבולטים לשחיקתו  (Nygaard, 2019). מורים המתקשים לנהל תקשורת תקינה עם הורי תלמידיהם, חווים חוסר תמיכה מצידם ומביעים תסכול וחוסר שביעות רצון בעבודתם. כל אלה עלולים להוביל לשחיקה רבה ולרצון לעזוב את ההוראה כבר בשלב התחלתי של הקריירה המקצועית  (Richards et al., 2018).

בין הגורמים לקונפליקטים בקשר בין מורים להורים לתלמידים עם מוגבלות מופיע נושא הידע והמומחיות, הרלוונטי ביותר במסגרות של החינוך המיוחד. ההורים מהווים מקור ידע חשוב על אודות ילדם, על כישוריו ועל צרכיו, אך המורים שרכשו ידע בתחום החינוך המיוחד אינם מרבים להיעזר בהם.

משרד החינוך אומנם מטיל על המורים את האחריות לקידום העבודה השיתופית עם ההורים, אך אלה לעיתים קרובות מרגישים שלא הוכשרו בנושא, ושאין להם מיומנויות ליצירה ולניהול של עבודה זאת (גרינבנק, 2021). הקושי גדול יותר כשמדובר בעבודה עם הורים לתלמידים עם מוגבלות. בין מורים לבין הורים לתלמידים עם מוגבלות מתקיים קשר ייחודי ושונה מהקשר שבין מורים לבין הורים לתלמידים ללא מוגבלות. התקשורת בין מורים לבין הורים לתלמידים עם מוגבלות תכופה ואינטנסיבית יותר. בהתאם לחוק החינוך המיוחד והתיקונים שלו שנוספו במהלך השנים, האחרון שבהם תיקון מספר 11 בשנת 2018, שותפות ההורים בתהליך החינוכי-הטיפולי של ילדם מעוגנת בחוק. מורים נדרשים לשתף את ההורים בכתיבת התוכנית האישית של ילדם, להנגיש להם מידע על התהליכים בוועדות השונות, ללוות אותם בתהליך בחירת סוג המסגרת החינוכית עבור ילדם ולשמור על דיאלוג שוטף ומכבד המבטא שותפות מלאה (משרד החינוך, 2019). מהמחקר עולה שעבודה שיתופית עם הורים בכל הנוגע לשירותי חינוך מיוחד מיטיבה עם הטיפול בתלמידים ועם למידתם ותורמת לקידומה. כמו כן, עבודה שיתופית עם הורים מאפשרת רצף בתוכניות החינוך של התלמיד בבית הספר ומגבירה את שביעות הרצון של הוריו (שפרלינג, 2019).

עבודה שיתופית בין מורים לבין הורים במסגרות של החינוך המיוחד

הקשר בין מורים להורים לתלמידים עם מוגבלות במסגרות של החינוך המיוחד מתחיל לעיתים בגיל הרך, בהשמת הילד בגן מיוחד, ומסתיים בליווי הנער לקראת חיים עצמאיים בגיל 21. קשר זה הוא  ארוך וממושך וכולל מפגשים שוטפים לגבי תוכנית הלימודים האישית (תל"א), הנבנית עבור התלמיד במסגרת החינוך המיוחד, לגבי התוכנית הטיפולית שהתלמיד מקבל מאנשי מקצועות הבריאות (מרפא בעיסוק, קלינאי תקשורת ו/או פיזיותרפיה), מאנשי מקצועות הטיפול באמצעות אומנויות (מוזיקה, אומנות חזותית ועוד) ולעיתים מגורמי טיפול נוספים, כמו רופאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. כמו כן מתקיימים מפגשי הערכה מעצבת לגבי קידום התלמיד במהלך השנה, מפגשים לקראת ועדות זכאות ואפיון ומפגשי ייעוץ והיוועצות לגבי קבלת החלטות בנושא תוכניות החינוך והטיפול, סוגי תמיכה, מעבר מסגרת, הנגשת מידע ועוד. אינטנסיביות הקשר לעיתים מובילה לקשיים בעבודה השיתופית. גרינבנק (2019) ציינה מספר גורמים העלולים להוביל לקונפליקטים בקשר בין מורים להורים לתלמידים עם מוגבלות. בין הגורמים מופיע נושא הידע והמומחיות הרלוונטי ביותר במסגרות של החינוך המיוחד. ההורים מהווים מקור ידע חשוב על ילדם, על כישוריו ועל צרכיו, אך המורים שרכשו ידע בתחום החינוך המיוחד אינם מרבים להיעזר בידע שלהם בגיבוש תוכנית לילדם, בהנחה שהם למדו והתמקצעו בתחום החינוך המיוחד ויודעים לתת מענה לתלמידים. במידת הצורך הם נעזרים בצוות הרב-מקצועי העובד במסגרת החינוכית. גורם נוסף העלול להביא לקונפליקט ורלוונטי במסגרות של החינוך המיוחד הוא עניין התקשורת בין מורים לבין הורים. להורים לתלמידים עם מוגבלות חשוב שישתפו אותם באשר לעבודה עם ילדם במסגרת החינוכית. שיתוף ההורים חיוני להמשך העבודה בבית. זאת ועוד, חלק מהתלמידים הלומדים במסגרות של החינוך המיוחד אינם ורבליים, ולהורים חשוב לקבל מידע מהמורים על התנהגות ילדם במסגרת החינוך המיוחד שבה הוא לומד שעות רבות במהלך היום והשנה. אולם המורים אינם תמיד מנהלים תקשורת שוטפת ושקופה עם ההורים. בעיית תקשורת נוספת מתעוררת לעיתים בישיבות של ההורים עם הצוות הרב-מקצועי, שבהן השיח מתנהל במונחים מקצועיים שאינם ברורים להורים, והם מתקשים להביע את עמדתם ואת רצונם.

הקשיים לקידום עבודה שיתופית עם הורים לתלמידים עם מוגבלות באים לידי ביטוי בעוצמה גדולה יותר כשהתלמיד משולב בכיתה רגילה. למורים במסגרת הרגילה לרוב אין מספיק ידע בחינוך מיוחד, והם אינם תמיד יודעים לתת מענה של שירותי חינוך מיוחד לתלמידים המשולבים. הורים לילדים משולבים, הדורשים מענים לילדם, נתקלים לעיתים בקשיים ובחוסר ידע של הצוות.

עבודה שיתופית בין מורים לבין הורים לתלמידים עם מוגבלות המשולבים במסגרות של החינוך הרגיל

הקשיים לקידום עבודה שיתופית עם הורים לתלמידים עם מוגבלות באים לידי ביטוי בעוצמה גדולה יותר כשהתלמיד משולב בכיתה רגילה. תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד מ-2018 והרפורמה בנושא ההכלה וההשתלבות שמקדם משרד החינוך, הובילו לגידול במספר התלמידים עם מוגבלויות הלומדים בכיתות רגילות בבתי ספר. מדיניות משרד החינוך היא לאפשר השתלבות המבטאת שוויון בהזדמנויות לכלל התלמידים (משרד החינוך, 2019). יישום מדיניות זאת מציב אתגרים רבים בפני מורים במסגרות החינוך הרגיל, וביניהם אתגר הקשר עם הורי התלמידים המשולבים. למורים רבים בחינוך הרגיל תחושת מסוגלות נמוכה, והם מביעים חששות לגבי הידע שברשותם והיכולת שלהם לקדם את התלמידים המשולבים. חששות אלה יוצרים אצלם עמדות שליליות כלפי השילוב ועלולים לגרום תחושת חוסר אונים מול הורי התלמידים הללו (Savolainen et al., 2020; Yada et al., 2021). עבור כל תלמיד משולב נבנית תוכנית חינוכית יחידנית (תח"י) ומוקצה סל שעות לטיפול ולקידום התלמיד. למורים במסגרת הרגילה לרוב אין מספיק ידע בחינוך מיוחד ולא תמיד הם יודעים לתת מענים של שירותי חינוך מיוחד לתלמידים המשולבים. הורים הדורשים מענים לילדם נתקלים לעיתים בקשיים ובחוסר ידע מצד הצוות. מורים ללא הכשרה וללא ליווי, המלמדים כיתות עמוסות ובהן לומדים גם תלמידים שאינם מקבלים שירותי חינוך מיוחד, אך מגלים קשיים וזקוקים לתמיכה וסיוע מהמורים, מתקשים לשמור על קשר שוטף עם הורי התלמידים המשולבים ולקדם עבודה שיתופית עימם.

חשיבות הפיתוח המקצועי בנושא עבודה שיתופית עם הורים לתלמידים עם מוגבלות

במסמך מדיניות משרד החינוך הנוגע לשותפות בין צוותים חינוכיים לבין הורים (ריטבו ואח', 2018), הודגש כי על המסגרת החינוכית להציב את הקשר ואת השותפות החינוכית בין ההורים לבין הצוות חינוכי כיעד וכחלק מתוכנית העבודה, תוך הגדרה ברורה של מסגרת הקשר והשותפות. בין הפעולות המומלצות צוינו שיח רציף עם הצוות החינוכי והכשרה בנושא השותפות עם ההורים, מפגשים סדירים עם הורים, פיתוח מנגנוני תמיכה וליווי הצוות במצבי קונפליקט עם הורים ועוד. כל אלה תוך התייחסות מיוחדת להבדלים תרבותיים ולהורים לתלמידים עם מוגבלות. באתר משרד החינוך, בפורטל עובדי הוראה, מוצגת המטרה: הקמת ערוצי תקשורת של עבודה משותפת בין צוות בית הספר וההורים תוך מתן דוגמאות לערוצים אפשריים. אולם שפרלינג (2019) מציג גורמים המהווים חסמים בעבודה השיתופית בין מורים להורים, ביניהם חסמים מקצועיים, ארגוניים וחינוכיים המקשים על המורים לערב הורים בתהליך החינוכי ולקדם עימם תקשורת פתוחה ומכבדת. גואטה (2021) אף מציין את ההבדל בין המדיניות המוצהרת של משרד החינוך המבקשת לקדם שיתוף פעולה עם הורים לבין יישומה בפועל בבתי ספר.

לנוכח הקשיים ביישום העבודה השיתופית קיים צורך ממשי לקדם פיתוח מקצועי של המורים המלמדים הן במסגרות של החינוך המיוחד והן במסגרות של החינוך הרגיל בעבודה שיתופית עם הורים. במחקרן של דהן ואח' (2021) נמצא כי מורים בשנת ההתמחות שלהם דיווחו על העבודה עם הורים כסוגיה רחבה ומרכזית בעבודתם המעוררת קשיים רבים, ובמקרים רבים משפיעה על המשך העסקתו של המורה, אך היא אינה נלמדת בקורסים במהלך ההכשרה להוראה, ובין כותלי בית הספר אין בעניין זה תמיכה או הדרכה של ממש.

קיימת אפוא חשיבות רבה בשילוב הנושא במתווה להכשרה להוראה. קורס הכשרה בנושא שותפות הורים, שבו למדו פרחי הוראה יחד עם הורים לתלמידים עם מוגבלות, פתח בפני פרחי ההוראה צוהר לעולמם של הורים אלה ופיתח אצלם מודעות לחשיבות של יצירת אווירה ותקשורת מקדמת שותפות עימם (גרינבנק, 2021). אולם, אין להסתפק בהכשרה של פרחי הוראה. נושא העבודה השיתופית עם הורים צריך להיות חלק מהפיתוח המקצועי של כל מורה, הן בחינוך המיוחד והן בחינוך הרגיל. כשם שעבודה עם תלמידים דורשת הכנה והכשרה, כך גם בניית קשר עם הורים דורשת הכנה, העמקה, הכשרה הדרכה וליווי. בדומה להכשרה לפרחי ההוראה, ניתן לפתח השתלמויות למורים שבהן ישולבו מפגשים עם הורים לתלמידים עם מוגבלות. במפגשים אלה יתקיים דיאלוג בין שני הצדדים, המורים ייחשפו לעולמם של ההורים, לקשייהם, לצורכיהם ולידע שברשותם. במקביל ייחשפו ההורים לעבודה, לעשייה, לידע של המורים וגם למחשבותיהם ולרגשותיהם. את ההשתלמויות הללו יוביל צוות מקצועי, כגון יועצים ופסיכולוגים חינוכיים ומדריכי מתי"א המתמחים בתחום העבודה עם הורים. במהלך ההשתלמות יש לברר את העמדות והתפיסות של המורים באשר לעבודה עם הורים, את מיומנויות התקשורת הבין-אישית הנדרשות לניהול דיאלוג מיטבי עם ההורים ואת תחושת המסוגלות שלהם לקיום דיאלוג זה. בקרב המורים המלמדים בחינוך הרגיל שלא קיבלו הכשרה בחינוך המיוחד, חשוב להקנות ידע בנושא המוגבלויות השונות, ידע על אודות התמודדות הורים עם ילד עם מוגבלות במשפחה וידע על החקיקה וזכויות ההורים לתלמידים עם מוגבלות.

הדרך למערכת יחסים טובה, לתקשורת בטוחה ולעבודה שיתופית בין הורים ובין מורים היא באמצעות בניית אמון הדדי (Gershwin, 2020). הכשרה של מורים לעבודה שיתופית עם הורים לתלמידים עם מוגבלות תסייע למורים לנהל דיאלוג מכיל, מכבד ואמפתי עם ההורים, המערב אמון ומצמצם קונפליקטים. בדרך זאת כל הצדדים ירוויחו – ההורה המעורב בתהליך החינוכי של ילדו, המורה המגייס שותף לעבודה, והתלמיד שמצליח להתקדם בצורה טובה יותר בזכות העבודה המשותפת של המורה וההורה שלו המשלימים זה את זה ופועלים יחד לקידום אינטרסים משותפים. פיתוח מקצועי של מורים לעבודה שיתופית עם הורים לתלמידים עם מוגבלות יקדם את המקצועיות של המורה ואת תחושת המסוגלות שלו וירחיב את יכולת ההכלה והאמפתיה שלו כלפי תלמידיו והוריהם. כל אלה עשויים לסייע בקידום מעמדו של המורה ובצמצום שחיקתו.

לנוכח הקשיים ביישום העבודה השיתופית קיים צורך ממשי לקדם פיתוח מקצועי של המורים המלמדים הן במסגרות של החינוך המיוחד והן במסגרות של החינוך הרגיל בעבודה שיתופית עם הורים. לפיכך, קיימת חשיבות רבה בשילוב הנושא במתווה להכשרה להוראה.

מקורות

גואטה, י' (2021). מדיניות שיתוף הורים בית ספרית מנקודת המבט של מנהלת בית הספר. חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה". בית הספר פדרמן למדיניות ציבורית, האוניברסיטה העברית.

גרינבנק, א' (2019). הריקוד האינטנסיבי של צוותים חינוכיים ומשפחות מיוחדות. בתוך פ' שביט וא' גילור (עורכות), הננו – המעשה של המשפחה לילד עם מוגבלות בחברה ובקהילה (עמ' 133-109). הוצאת אח בע"מ.

גרינבנק, א' (2021). "פתאום הרגשתי שניקו לי את הוויטרינה וראיתי את ההורים באמת" – הכשרת סטודנטים להוראה לשותפות עם הורים לתלמידים עם מוגבלות. רב-גוונים: מחקר ושיח, 21, 70-50.

דהן, א', שחם, ח' ושורצקי, א"ח (2021). המתמחה בהוראה בשנתו הראשונה מנקודת מבט רפלקטיבית. רב-גוונים: מחקר ושיח, 20, 128-101.

משרד החינוך (2019). יישום תיקון 11 לחוק החינוך המיוחד – שירותי חינוך מיוחדים לתלמידים עם צרכים מיוחדים, חוברת מידע. המנהל הפדגוגי, אגף א' חינוך מיוחד.

ריטבו, ב', לוק, ע'  וברג, א' (2018). יחסים, קשר ושותפות חינוכית בין צוותי החינוך לבין הורי התלמידים. משרד החינוך, השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י).

שפרלינג, ד' (2019). שותפות בין צוותי חינוך להורים. סקירה בעריכת ל' יוספסברג בן-יהושע. מכון מופ"ת.

Gershwin, T. (2020). Legal and research considerations regarding the importance of developing and nurturing trusting family-professional partnerships in special education consultation. Journal of Educational and Psychological Consultation, 30(4), 420-436.

Lusse, M., Notten, T., & Engbersen, G. (2019). School-family partnership procedures in urban secondary education, Part A: Strengths and limitations. School Community Journal, 29(1),201-226.

Nygaard, K. (2019). The causes of teacher burnout and attrition (Thesis, Concordia University, St. Paul). https://digitalcommons.csp.edu/teacher-education_masters/10

 

Richards, K. A. R., Hemphill, M. A., & Templin, T. J. (2018). Personal and contextual factors related to teachers’ experience with stress and burnout. Teachers and Teaching, 24(7), 768–787. doi: 10.1080/13540602.2018.1476337

Savolainen, H., Malinen, O., & Schwab, S. (2020). Teacher efficacy predicts teachers’ attitudes towards inclusion – a longitudinal cross-lagged analysis, International Journal of Inclusive Education, doi: 10.1080/13603116.2020.1752826

Yada, A., Leskinen, M., Savolainen, H., & Schwab, S. (2021). Meta-analysis of the relationship between teachers’ self-efficacy and attitudes toward inclusive education. Teaching and Teacher Education, 109, Article 103521. https://doi.org/10.1016/j.tate.2021.103521

 

תפריט
אפשר לעזור?