גיליון 65

פרסומורים

יעל גרינוולד
מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב שמן על בד

פרסומים שיצאו לאור לאחרונה - מפרי עטם של מורי מורים

אימהות לסבית בישראל

סיפורים של הורות תחת חובת הוכחה

אלונה פלג

זה שלושה עשורים נשים לסביות בישראל מגדלות ילדים במסגרת משפחות חד-מיניות מתוכננות ללא אב. הן עושות זאת בהקשר חברתי-פוליטי שבו הקהילה שאליה הן משויכות סובלת מדעות קדומות, אלימות ואפליה. ספר זה עוקב אחר ההבניה המתפתחת של הזהות הלסבית מפתולוגיה אישית לקטגוריה תרבותית אלטרנטיבית, תוך כדי התבוננות בתהליכי ניהול סטיגמה וניסוח של תודעה חדשה בקרב קבוצות מיעוט אשר התקרבו מהשוליים החברתיים למרכז. הוא בוחן את משמעות המעבר של נשים לסביות לאימהות ולמשפחתיות מנקודת המבט של הנשים עצמן: כיצד הן מנסחות את הזהות שלהן? איזו משמעות הן נותנות לחוויות חייהן?
סיפורי החיים של הדור הראשון של אימהות לסביות בישראל מאירים אותן כנשים אמיצות ופורצות דרך אשר מתמודדות עם סטיגמה חברתית כפולה: סטיגמה ביחס לנטייה המינית שלהן וסטיגמה ביחס למשפחה ללא אב. "נטל ההוכחה", כלומר הלחץ להוכיח לחברה ההטרוסקסואלית שהן יכולות לגדל ילדים בריאים בקונסטלציה משפחתית שנויה במחלוקת, היווה את הבסיס להפקת גרסה ייצוגית של "הורות לדוגמה", ובה בעת נחשף כאחד ממקורות הלחץ הפנימיים המשמעותיים בעבודת האימהות שלהן.
ספר זה מהווה מסמך אנושי מרתק ומרגש שבו נשמעים לראשונה קולותיהן של אימהות במשפחות לסביות מתוכננות בישראל. אלונה פלג מצליחה להציג את נקודות החוזק של התא המשפחתי הלסבי לצד הלחצים, הקשיים והאתגרים הייחודיים שעימם מתמודדים האימהות וילדיהן בתוך התא המשפחתי ומחוצה לו: מול משפחות המוצא, הסביבה הרפואית, החינוכית והחברתית. בסוף הספר ניתן למצוא מתווה להכרה, לשוויון ולהכלה של משפחות חד-מיניות, מתווה אשר מציע עקרונות והמלצות יישומיים למקבלי החלטות ולמעצבי מדיניות מצד אחד, ולמורים, ליועצים חינוכיים, לעובדים סוציאליים ולמטפלים, מצד שני.

ד"ר אלונה פלג היא חוקרת בתחומי המגדר והחינוך; עובדת כיועצת חינוכית וארגונית; מרצה במכללת לוינסקי לחינוך ובבית הספר לחינוך במסלול האקדמי המכללה למנהל.

טאוב, דוד (2019). מערכת החינוך בראי החוק והמשפט. חיפה: פרדס הוצאה לאור

המציאות של ימינו, שבה אנשי חינוך צריכים להתגונן מפני איום חוקי ומשפטי של הורים, תלמידים, מעסיקים ואחרים, מחייבת אותם להכיר באופן מעמיק את חובותיהם וזכויותיהם.

בספר מציג המחבר את מערכת החינוך הישראלית ומתאר את מקורות החוק, השפיטה, בתי המשפט ובתי הדין העוסקים בסוגיות חינוכיות. הוא דן בהיבטים המשפטיים של מוסדות החינוך השונים הקיימים במדינה, וכן בבעלי תפקידים שונים מיחידות הקו והמטה, על סמכויותיהם ואחריותם במערכת החינוך.

הספר עוסק גם בשאלת מינויי מורים, פיטוריהם ואחריותם בתחום הנזיקין. פרקים ייחודיים מוקדשים למעמד החוקי של הורי התלמידים, לזכויותיהם ולחובותיהם, וכן לזכויות ילדיהם – תלמידי מערכת החינוך. עוד יש בספר התייחסות מיוחדת לתוכניות הלימודים ולאחריותם של כותבי התוכניות והמורים לדרך הוראתן.

הספר מערכת החינוך בראיית החוק והשפיטה מיועד לכל מי שחפץ בידע ובתובנות באשר להיבטים המשפטיים של מערכת החינוך: פוליטיקאים, אנשי ציבור, אנשי חינוך ברמות הבכירות והנמוכות, מפקחים, מנהלי מחלקות חינוך ברשויות המקומיות, מנהלי מוסדות חינוך, ועדי הורים, הורי תלמידים, סטודנטים ועוד.

דוד טאוב היה מרצה וראש לימודי מנהל החינוך באוניברסיטת בר אילן. כיום הוא ראש לימודי תואר שני בארגון ומנהל החינוך במכללת אורות ישראל. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת בארץ ובעולם בנושאי מנהל החינוך, חינוך דתי וההיבט המשפטי של החינוך. ספרו בין ממלכתיות וייחודיות: קונפליקטים ומשברים בחינוך הדתי לאומי ראה אור בשנת 2007 .

אבינון, יוסף (2018). חינוך מחפש משמעות: לקראת בתי ספר חלופיים. חיפה: פרדס.

ספר זה קורא למורים ולתלמידים לשתף ביניהם פעולה, לחשוב ולעשות חינוך אחר – חינוך שיש בו משמעות. אך קריאה כזו זקוקה לכיוון, לתוכן, לחזון. הספר מנסה להציע חזון שבמרכזו נמצאים המורים – מורים "שעושים מקום" לתלמידים. אפשר לנסח את החזון במילים אלו:

יש לי חלום שמורים יכינו מערך שיעור ויסטו הרחק ממנו במהלך השיעור. שהם תמיד "לא יספיקו את החומר" ויפליגו ל"חומרים" חדשים; יש לי חלום שמורים יצמצמו את נוכחותם ויתנו מרחב לתלמידיהם; יש לי חלום שמורים לא יכתבו על הלוח, ותלמידים לא יכתבו במחברות, וכי הכול ייכתב לטובה בחוויות משמעותיות; יש לי חלום שמורים ותלמידים ייצרו דברים חדשים ומלהיבים ולא ימחזרו חומרים מוכרים ושחוקים; יש לי חלום שמורים יביעו את עצמיותם בהוראה ובלמידה, ותלמידים יביעו את עצמיותם בלמידה ובהוראה, בבחינת גם תלמידים מלמדים וגם מורים לומדים; יש לי חלום שמורים יאמרו לתלמידיהם "למדתם כי לא לימדנו, רק תמכנו".

הספר ממליץ להקים בתי ספר חלופיים מסוגים שונים, המתאימים לסוגים שונים של תלמידים. הכוונה היא לבתי ספר המבוססים על ערכים דמוקרטיים-ליברליים מן הסוג שתואר, כלומר ערכים בעלי אופי צורני אשר מטרתם לספק לתלמידים כלים לחשיבה ביקורתית, לבחירה שקולה, לגיבוש עמדה עצמאית, לאחריות אישית ולמימוש עצמי.

בסיום מושמעת קריאה לתלמידים ולמורים לעשות מעשה, ושיר מעורר השראה של רוני סומק חותם את הספר.

הספר משלב בין כתיבה נרטיבית-אישית לבין כתיבה מקצועית-אקדמית, והוא מסכם 35 שנים של כתיבה ושל הוראת הפילוסופיה של החינוך במסגרות להכשרת מורים.

ד"ר יוסף (יוסי) אבינון הוא מרצה (בגמלאות) לפילוסופיה של החינוך במכללת סמינר הקיבוצים; הוא מחברם של שישה ספרים ויותר משבעים מאמרים שהתפרסמו בישראל ובחו"ל; תחומי ההתמחות שלו הם חינוך אלטרנטיבי, חינוך מוסרי, חינוך יצירתי, חינוך לדמוקרטיה וחינוך הומניסטי.

תפריט
אפשר לעזור?