המסמך מציג גישה חלופית ללמידה רגשית-חברתית (SEL), המדגישה את חשיבותן של חוויות צמיחה ותמיכה בצרכים פסיכולוגיים בסיסיים, במקום התמקדות בהקניית מיומנויות. הכותבים טוענים כי דרכי עבודה והתייחסות של מורים התומכות בצורכי התלמידים הן הגורם העיקרי להתפתחות רגשית-חברתית מיטבית. המסמך מבקר את הגישות המתמקדות בעיקר בהוראת מיומנויות ומציע דרכים לשילוב יעיל של הוראת מיומנויות במסגרת גישה רחבה יותר התומכת בצרכים פסיכולוגיים ובהפנמת ערכים.
