יחסו של המין האנושי אל העירום הוא מורכב ובעייתי זה אלפי שנים, ומופעיו היו שונים בקרב התרבויות והדתות השונות. איברי המין חורגים מכל שאר איברי הגוף, ואין מדובר רק ב"הבנה" של טוב ורע – כלומר, בראיית העירום – אלא גם במגוון האינטראקציות המתקיימות בין איברי המין של שני המינים, זכרים ונקבות.
הקול הקורא לקראת גיליון זה הפנה את קוראיו לעסוק בחינוך הדמוקרטי על היבטיו השונים. עם זאת, בין אחת עשרה הנקודות המציעות כיווני כתיבה לא הוזכר נושא הקיימות, שלכאורה אין לו קשר עם הנושא המרכזי - החינוך לדמוקרטיה. ובכל זאת, מאמר זה מראה לא רק שבעיות ההתחממות של כדור הארץ הן קריטיות עבור התלמידים והחניכים, אלא שטיפול בהן בַמסגרות החינוכיות הוא עניין דמוקרטי לכל דבר.
המגפה הפכה על החינוך את עולמו. מאמר זה מבקש לבחון היבטים שונים של המציאות שיצרה המגפה, ומתוכם לגזור את השינויים שנידרש לעשות אחרי שתסתלק. בעניין זה יש שני תרחישים כבדי משקל: או שהחינוך הישראלי יתקדם אל דמותו החדשה באופן מסודר, בעקבות דיונים מסודרים, או שיתקדם לשם באופן כאוטי בלתי מובנה. אין עוד אפשרות שהחינוך יחזור להיות מה שהיה.
ישראל אינה זקוקה למצבי חירום כדי להוכיח לעולם מה גדול אי-השוויון החינוכי המתקיים בה זה שנים. מחקרים רבים נערכו בנושא האי-שוויון, והם מצביעים שוב ושוב על רמה גבוהה של אי-שוויון שאינה יורדת. ממצאי פיז"ה אף מצביעים על פערים שהם העמוקים ביותר בקרב מדינות ה-ECD. אלא שבימים כתיקונם, עד הקורונה, לא הייתה למידה מרחוק. רק כאשר נדרשה מערכת החינוך, בשל הקורונה, להפעיל למידה מרחוק, למידת זום בעיקרה, התברר עומק הפערים לאשורו. דוח הכלכלנית הראשית במשרד האוצר שירה גרינברג, גורס כי המשך הלמידה מרחוק יגדיל עוד יותר את הפערים הקיימים בהישגים במערכת החינוך.
המושג "טוהר הבחינות" גורר עימו קשיים וכשלים. אולם הוא גורר עוד דבר, עקרוני מאוד: עיוות מושגי. השאלה מה מותר ומה אסור לעשות במסגרת בחינות הבגרות, וכיצד יש להתנהג, היא שאלה מִשמעתית מובהקת. במילים "שמירה על כללים תקינים של היבחנות" אנחנו אכן עדים לבלבול המושגי הצפוי בין שתי קטגוריות שונות. בהצגתה כ"טוהר" העבירו אותה, ברור למדי לאיזה צורך, לממלכת המוסר והערכים.
