למידה חברתית-רגשית (SEL) – אתגרים בהטמעה במערכת החינוך
ד"ר טלי פרידמן, מרכזת ועדת המומחים שהקימה היוזמה - מרכז לידע ולמחקר בחינוך, ריכזה עבור קוראי בימת הדיון את עיקרי הדברים המתוארים במגוון המאמרים המופיעים בה.
גיליון 64
נובמבר
2019
2019
בימת דיון:
למידה חברתית-רגשית (SEL) - אתגרים בהטמעה במערכת החינוך
למידה חברתית-רגשית
אנו מבקשים להציג את עבודת השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) בשני העשורים האחרונים בכל הנוגע להטמעת למידה חברתית-רגשית ולקידום הרווחה הנפשית של תלמידים וצוותי חינוך במסגרות החינוך. עשייה זו באה לידי ביטוי במדיניות, בתוכנית העבודה, בעבודה מערכתית, בפיתוח והטמעת תוכניות לקידום רווחה נפשית, ביצירת אקלים מיטבי, בעבודה פסיכו-פדגוגית בתהליכי הוראה למידה, בחיזוק הקשר עם ההורים ובמתן מענה לתלמידים בסיכון.
הפגיעוּת היא סוג של כוח: אתיקה ופדגוגיה מבוססות פגיעות
במאמר זה אסקור היבטים שונים מעולם התוכן של פגיעות הרלוונטיים לדיון בנושא חינוך חברתי-רגשי. תחילה אתייחס לסיבות שבגללן הפגיעות מוכחשת בחברה של ימינו; בהמשך אציג מהי אתיקה של פגיעות ומדוע היא הכרחית במניעת אלימות ומהי פדגוגיה ביקורתית מבוססת פגיעות הרואה בפגיעות אינהרנטית לתהליך הלמידה וחיונית להצלחתו; לבסוף אציג עקרונות לעבודה חינוכית עם אתיקה ופדגוגיה של פגיעות. אני סבורה כי השילוב של אתיקה ופדגוגיה מבוססות פגיעות יכול להביא לתרומה משמעותית בחינוך בכלל, בחינוך לצדק חברתי ולאי-אלימות בפרט, ובאופן כללי להפוך את העולם שלנו לנעים, בטוח וסולידרי יותר, עבור כולנו.
דבר העורכת
רוחות חורף מנשבות בחוץ ובלבבות וחשרת עננים שאין לדעת איזה גשמים הם נושאים, מרחפת מעל שמינו הפוליטיים שהם תמיד תמיד גם שמינו הגשמיים היום-יומיים... שנת הלימודים במערכת החינוך ובמערכת ההשכלה הגבוהה נפתחת עם ממשלת מעבר על כל המשתמע ממצב זה. אין ספק שבין הראשונים להיפגע הם מערכות התלויות לצורך התקיימותן ביציבות ובראייה לטווח ארוך – תכונות שבשלב זה הן משאלות לב נכספות...
תנועה מודעת לפיתוח מסוגלות אישית וקבוצתית
תנועה מודעת היא שילוב של שלושת האלמנטים ‒ גוף, מחשבה ורגש ‒ במטרה לייצר מודעות בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים. העבודה נעשית בשלושה שלבים: השלב הראשון הוא המרחב הפיזי, והוא משלב תרגילים מעולמות תנועתיים שונים ‒ יציבה, יוגה, פילטיס, אימון פונקציונלי, אימפרוביזציה וריקוד חופשי. השלב השני הוא מעגל שיח או רפלקציה קבוצתית כתוצר של החוויה בגוף; והשלב השלישי הוא רפלקציה אישית שכותבים המשתתפות והמשתתפים. לתפיסתי ומניסיוני, לתנועה המודעת יש חשיבות כתהליך וכרכיב משמעותי בהתפתחות הקבוצה החברתית, הכיתה והאדם היחיד ‒ ילדות וילדי הכיתה, כיחידים ובזיקה לחבריהם.
טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך באמצעות קורס מקוון
רב משתתפים
מאמר זה מציג את הצורך והחשיבות של טיפוח סביבה אכפתית ומיטיבה בחינוך ומציע גישה חדשנית ופורצת דרך ליישום ולהוראה של מיומנויות רגשיות וחברתיות תוך אימוץ פרספקטיבה רחבה לגבי מיומנויות אלו. מדובר בפיתוח של קורס פתוח מקוון במלואו, מרובה משתתפים (באנגלית: Massive Open Online Course או MOOC). הקורס פתוח לקהל הרחב ללא עלות דרך האינטרנט והוא מאפשר השתתפות למספר בלתי מוגבל של משתמשים.
חמלה בחינוך ככלי להתפתחות אישית ומקצועית בהשתלמות מורים
העניין בלמידה ובמיומנויות חברתיות-רגשיות גובר בשנים האחרונות וזאת בשל מחקרים ועדויות שונים המוצאים כי יכולות חברתיות-רגשיות תורמות לתלמידים, גם מבחינת רווחה אישית וגם להצלחתם בבית הספר ובחיים בעתיד (מערכות יחסים, במקומות עבודה וכאזרחים בחברה). פיתוח מיומנויות חברתיות-רגשיות בקרב התלמידים מושפע מהמורה והמחנך כדמות לחיקוי ולמידה וממידת נוכחותו. לכן יש חשיבות רבה לרווחתו האישית, למאפיינים החברתיים הרגשיים שלו ולדרכי התמודדותו.
להחיל את ההכ(ל)לה בבתי הספר
בשנים האחרונות אנו עדים להתחייבות גלובלית הולכת וגדלה לחינוך מכליל – כפי שמשתקף בהכרזת אונסק"ו (UNESCO, 2009). מערכת החינוך הישראלית מצליחה באופן מאוד חלקי ליישם את ההתחייבות הזו. אנו מבקשים לנסח בקצרה במאמר זה מהי המשמעות של יישום חינוך מכליל, ובו בזמן להתייחס למושגים הקשורים בהדרה ובהכללה חברתית, ולבחון באיזה אופן בתי ספר מנציחים תהליכים של הדרה חברתית גם, ובמיוחד, כאשר הם מפעילים תוכניות לקידום החלשים.
למידה במודל מעגלי דיון ולמידה במקצוע האזרחות כמענה לצורכי הלמידה החברתית-רגשית במאה ה-21
המאמר מתמקד במודל "מעגלי דיון ולמידה" ככלי פדגוגי רחב שנועד לענות לצורכי הלמידה החברתית-רגשית ולמיומנויות המאה ה-21: עמידה מול קהל, הובלת דיון, התמודדות עם קונפליקטים ומציאת הסכמות, ויסות עצמי, עבודת צוות, קבלת האחר, קבלת החלטות, התמודדות עם מציאות משתנה, תכנון וביצוע משימות, ניהול רגשות, הצבת יעדים וביצועים היוצרים עבור התלמידים ואצל צוות ההוראה תהליכים של הוראה משמעותית. במאמר יוצג השימוש בכלי פדגוגי זה כפי שהוא בא לידי ביטוי בהוראת האזרחות ככלי המטפח – מעבר למטרות החינוכיות – גם מטרות ויישום של ניהול קהילה דמוקרטית המבקשת לקדם מעורבות חברתית ואזרחית בקרב כל חבריה.
תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך: אתגרים מרכזיים ותובנות מחקריות
תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית במערכת החינוך מתמקדות ברמות שונות: ברמת התלמיד, ברמת הכיתה ובית הספר וברמה מערכתית. הן עשויות להיות תוכניות כלל בית-ספריות (מניעתיות), תוכניות התערבות ייעודיות לאוכלוסיות תלמידים בסיכון (טיפוליות) ותוכניות בתחומי דעת מסוימים. תוכניות לקידום למידה חברתית-רגשית נמצאו יעילות עבור תלמידים בכל הרמות (גן-י"ב), עבור צוותים בית-ספריים ועבור המוסד האקדמי. הספרות המקצועית מצביעה על תרומתן לקידום כישורים חברתיים ורגשיים, לצמצום התנהגויות בסיכון ולשיפור הישגים. מאמר זה מתבסס על סקירת מחקר שבוצעה עבור היזמה למחקר יישומי בחינוך מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (רן, רומי ויוספסברג-בן יהושע, 2018) בנושא: התערבויות לטיפוח מיומנויות חברתיות רגשיות (Social Emotional Learning - SEL) והטמעתן במערכת החינוך. הסקירה הוזמנה כחומר רקע לעבודת ועדת המומחים של האקדמיה הלאומית למדעים בנושא "התאמת תוכניות הלימודים וחומרי הלימוד למאה ה-21". תל אביב: הוצאת מכון מופ"ת.
