דבר ראש מכון מופ"ת
ברוכים הבאים לגיליון 67 של ביטאון מכון מופ"ת העוסק בבסיס ישותנו כאזרחי מדינת ישראל: החינוך לדמוקרטיה.
גיליון 67
אוקטובר
2021
2021
בימת דיון:
חינוך לדמוקרטיה - לאן הולכים מכאן?
מרכז הידע האקדמי מכון מופ"ת: תוכנית התערבות קוגניטיבית-התנהגותית לטיפול בהתמכרות לאינטרנט (סקירה)
מאמר זה מתאר את הרקע לעליית מדיום האינטרנט ואת תופעת השימוש הגובר בו כמעט בכל תחומי החיים, תוך התייחסות להיבטים של שימוש מווסת ויעיל אל מול שימוש מוגזם וכרוני שעלול להוביל להתמכרות. בתוך כך, מוצגים סוגים שונים של התמכרויות לאינטרנט ובראש ובראשונה התמכרות למשחקי וידיאו ולרשתות חברתיות. במוקד שתי קבוצות גיל הנוטות לשימוש יתר באינטרנט: ילדים ובני נוער בני 10–19 וצעירים-בוגרים בני 20–29. זאת ועוד, יש התייחסות למקומם של ההורים ותפקידם בכל הקשור להתמכרות ילדיהם, וכן נידונים מושגי מפתח כגון חרדת החמצה וויסות רגשי. לבסוף, מוצעות דרכי טיפול שונות להתמכרות לאינטרנט, המתאימות למוסדות חינוך ולקבוצות טיפול, נוסף על הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי השכיח. ליעילותו של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive behavioral therapy) בתחום ההתמכרות לאינטרנט יש עדויות אמפיריות רבות. לפיכך, הוגדרה שיטת הטיפול ההתנהגותית-קוגניטיבית, פורט כיצד היא יכולה לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי בתוכניות התערבות עבור בני נוער וצעירים-בוגרים אשר מכורים לאינטרנט והוצגו שלושת שלביה העיקריים: שליטה בהתנהגות, תיקון קוגניטיבי והפחתה משמעותית ושיפור התנהגות.
על התערוכה "מבטים צולבים":
צילום מחאות והפגנות בישראל מאז שנות השבעים ועד היום – הצילומים המלווים את בימת הדיון
בגיליון זה שזורים תצלומים מתוך התערוכה "מבטים צולבים" אשר הוצגה בגלריה של הפקולטה לחינוך בסמינר הקיבוצים בשנת הלימודים תשפ"א ומוצגת בשנה זו במכללת סמינר הקיבוצים. התערוכה חיברה תצלומים של עשרה צלמים ישראלים העוסקים במחאות בעשורים האחרונים בישראל, ויצרה פנורמה של מבטים מצטלבים המציגה מבט מרובד של מופעי התנגדות ומחאה בדמוקרטיה הישראלית מהפגנות הפנתרים השחורים ב-1971 ועד למחאות עכשוויות כהפגנות בלפור והדגלים השחורים.
חשיבותו של המורה כמנהיג בעת משבר והתנהלותו בקבוצת הוואטסאפ עם תלמידיו
מאמר זה ינסה להאיר את הקשר בין סגנון המנהיגות של המורה לבין אופן התנהלותו מול תלמידיו בקבוצת הוואטסאפ (WhatsApp) המשותפת להם, ואת חשיבותו של המורה כמנהיג − בעיקר בעת משבר.
דבר העורך הראשי
בגיליון זה בחרנו לנסות ולעסוק בתחום שנמצא בליבת חיינו, שמשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו כאדם וכאזרח, שנמצא בלב הדיון הציבורי בתקשורת וברשתות החברתיות – ובכל זאת ישנה רתיעה מן העיסוק בו בין כותלי הכיתות – גם בבתי הספר ואפילו במוסדות להשכלה גבוהה. בחרנו לעסוק בדמוקרטיה. לשם כך חברנו לעמיתינו מן המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובחרנו לציין בבימת הדיון של גיליון זה של מכון מופ"ת 25 שנים לפרסומו של דוח ועדת קרמניצר על החינוך לדמוקרטיה בישראל.
מה בבימה? סקירת המאמרים
סקירת מאמרי הבימה בעריכתה של ד"ר תמי הופמן, שותפתנו לעריכת הגיליון מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה.
חינוך לדמוקרטיה – לאן הולכים מכאן? 25 שנים להגשת הדוח "להיות אזרחים"
בשנת 1996 הוגש הדוח 'להיות אזרחים'. היום, בשלהי 2021, אנו מציינים 25 שנים להגשת הדוח שאומנם אושר אז במשרד החינוך (וגם בהנהלות המשרד שפעלו אחרי השר רובינשטיין), אבל יושם רק באופן חלקי ומוגבל עד היום. מאמר זה מבקש לדון בשאלה זו תוך התייחסות למצב החינוך לדמוקרטיה במדינת ישראל במאה ה–21 ולמגמות הפוליטיות והחברתיות שהתרחשו בישראל מאז שנות התשעים ועד לעשור השני של שנות האלפיים. תחילה נתעכב על תכליות החינוך האזרחי והחינוך לדמוקרטיה ועל חשיבותן. בהמשך נדון במציאות הישראלית כמקרה מבחן למציאות מורכבת מבחינה פוליטית ודמוקרטית ונצביע על האתגר היסודי שבבסיס הרצון לקדם חינוך לדמוקרטיה במציאות זו. הדיון המסכם יבקש להציע כיווני פעולה לעיסוק בנושא זה במערכת החינוך.
שיחה עם פרופ' יולי תמיר
שרת החינוך לשעבר
פנינו אל פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, כדי שתחווה את דעתה בסוגיות הנוגעות לפני החינוך הדמוקרטי כיום.
השימוש בסימולציות בחינוך:
שאלות מפתח, אתגרים ויתרונות
פודקאסט זה עוסק בשימוש בסימולציה בחינוך ובתרומת הכלי הסימולטיבי להכשרת מורים ואנשי חינוך על כל הרצף המקצועי, בגישור על הפער הקיים בין התאוריה לפרקטיקה, בעקרונות המנחים את השימוש בכלי זה, היתרונות והאפקטיביות של הכלי.
חוק חינוך ממלכתי
דה יורה ודה פקטו
תיקון לחוק חינוך ממלכתי שהתקבל בכנסת בפברואר 2000 כלל לראשונה התייחסות לציבור הערבי בישראל. זאת במסגרת סעיף הקובע כי אחת ממטרות החינוך הממלכתי היא "להכיר את השפה, התרבות, ההיסטוריה, המורשת והמסורת הייחודית של האוכלוסייה הערבית ושל קבוצות אוכלוסייה אחרות במדינת ישראל, ולהכיר בזכויות השוות של כל אזרחי ישראל". במאמר זה נבקש לטעון כי מערכת החינוך לא קיימה את משאלתו של המחוקק הן באשר לתלמידים יהודים הן באשר לתלמידים ערבים, מה שהוביל לעוינות ולניכור בין יהודים וערבים והערים קשיים על שילוב החברה הערבית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. כעת ייתכן שהתהוותה שעת כושר לשינוי פני הדברים, בין היתר בזכות זהותה של שרת החינוך הנוכחית.
