ד"ר לימור ראובך
בימת דיון:
סקירת המאמרים
ספרות והוראת ספרות מתמודדות כיום עם אתגרים מורכבים. המורים ותוכנית הלימודים מתקשים לחבר את הספרות אל עולמם של התלמידים, אל ה-story שהם יוצרים מדי יום ביומו; החוגים לספרות במוסדות להשכלה גבוהה מידלדלים ונסגרים, ונראה כי מקומו של המקצוע הולך ומיטשטש. המאמרים בבימת הדיון שבגיליון זה עוסקים בסוגיות הקשורות במקצוע הוראת הספרות ומהוות חלק מהקונפליקטים המלווים אותו בשנים האחרונות.
דיוקנה של מורה לספרות
בשנת 1953 החלה לאה גולדברג ללמד ספרות כללית במסגרת לימודי היסוד. מאוחר יותר, בשנת 1960, הקימה יחד עם מרצים נוספים את החוג לספרות כללית והשוואתית ועמדה בראשו. לשיעורים שהעבירה הגיעו המוני צעירים, והאולמות היו מלאים. אף על פי שהקדישה שעות רבות להכנת השיעורים, הרגישה לא ראויה, לא מקצועית ולא משכילה מספיק. במידה שקיבלה מחמאות על הרצאותיה, הצליחה להשתחרר מעט מתחושות חוסר הביטחון שלה; ייתכן שחוסר הביטחון של לאה גולדברג באיכות ההוראה שלה היה נעוץ בעמדות האליטיסטיות שאחזה בהן על הספרות ועל הוראתה בשילוב עם ביקורת עצמית חריפה.
