כמו במוסדות רבים, גם בבית הספר של ילדיי דעיכתו של גל הקורונה החמישי, שפגע כמעט בכל בית, לצד פריחתן של הכלניות, האיצו מפגש כלל שכבתי. בחיק הטבע, ממש לא רחוק מהבית, כמה עשרות הורים וילדים נפגשו לשאוף מעט אוויר אביבי צח בפיקניק שכבתי. לא חלפו יותר משלושים דקות בטרם קיבלתי, כמו רוב רובם של ההורים מסביב, איזשהו "פוש" חדשותי מהאפליקציה. יכול להיות שהיה מדובר באיזשהו עניין סביב המצב המתוח במזרח אירופה, או במידע חדש סביב סיפור רכילותי עסיסי שהולך ומסתעף.
בגיליון זה בחרנו לנסות ולעסוק בתחום שנמצא בליבת חיינו, שמשפיע על כל אחד ואחת מאיתנו כאדם וכאזרח, שנמצא בלב הדיון הציבורי בתקשורת וברשתות החברתיות – ובכל זאת ישנה רתיעה מן העיסוק בו בין כותלי הכיתות – גם בבתי הספר ואפילו במוסדות להשכלה גבוהה. בחרנו לעסוק בדמוקרטיה. לשם כך חברנו לעמיתינו מן המכון הישראלי לדמוקרטיה, ובחרנו לציין בבימת הדיון של גיליון זה של מכון מופ"ת 25 שנים לפרסומו של דוח ועדת קרמניצר על החינוך לדמוקרטיה בישראל.
פורום הוראת הספרות שמובל במכון מופ״ת על ידי ד״ר לימור ראובך, מתמודד בשנתיים האחרונות עם השאלות ה״כבדות״ של הוראת הספרות בבתי הספר בישראל. מה עושים עם התועלתנות? כיצד מקנים את עונג הפרשנות של טקסטים ארוכים לדור שמתקשר ב-270 תווים (שחלקם הגדול מורכב מאימוג׳י - פרצופונים וסמלונים - ומהכפלת אותיות סופיות?); האם יש בכלל עוד ערך לאירוע המשונה הזה, שמפגיש מורה, תלמידים וספר, כמו אז בכיתה י 6 בבית הספר על שם ברנר. האם מפגש כזה אפשרי בכלל?
