רוחות חורף מנשבות בחוץ ובלבבות וחשרת עננים שאין לדעת איזה גשמים הם נושאים, מרחפת מעל שמינו הפוליטיים שהם תמיד תמיד גם שמינו הגשמיים היום-יומיים... שנת הלימודים במערכת החינוך ובמערכת ההשכלה הגבוהה נפתחת עם ממשלת מעבר על כל המשתמע ממצב זה. אין ספק שבין הראשונים להיפגע הם מערכות התלויות לצורך התקיימותן ביציבות ובראייה לטווח ארוך – תכונות שבשלב זה הן משאלות לב נכספות...
כמה נדוש וכמה מעייף לציין כל העת את מצבנו המתנדנד ופשוט לייחל למעט יציבות במחוזותינו. סבב בחירות אחד מאחורינו, תקופת ביניים נטולת החלטות ומהלכים משמעותית בעוכרינו, וסבב בחירות נוסף לפנינו... ובין לבין הארץ לא נחה ולא שוקטת. שנת הלימודים הסתיימה, וזו שתבוא בעקבותיה תיפתח "איכשהו" עם רועים חסרי ניסיון ואולי שוב זמניים... כמה, כמה, כמה כמהה המערכת שלנו למעט המשכיות ולאורך טווח שמעבר למהלך פוליטי כזה או אחר. נדמה שתפקידנו, שומרי המקצוע, הילדים והתקוות, נעשה חשוב שבעתיים, ובו כמובן נוסיף ונדבק.
